גזר דין בתיק ת"פ 41715-02-10

רקע:

נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירה שעניינה החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, עבירה בניגוד לסעיף 7(א)+(ג) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973. 

בהתאם לעובדות כתב האישום, ביום 3.8.08, בשעה 11:15 או בסמוך לכך, החזיק הנאשם בביתו סם מסוכן מסוג חשיש, במשקל נטו של 56.91 גרם שלא לצריכה עצמית.

ביום 17.1.2011 הגיעו הצדדים לידי הסדר טיעון, לפיו הודה הנאשם והורשע בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום. בהסכמת הצדדים נשלח הנאשם לקבלת תסקיר מאת שירות המבחן. התביעה ציינה כי תשקול בחיוב קבלת המלצת שירות המבחן במידה ותהא חיובית.

תסקיר שירות המבחן:

בעניינו של הנאשם הוגש תסקיר שירות מבחן ממנו עולה, כי הנאשם בן 53, נשוי בשנית ואב לשני ילדים. הנאשם סיים 12 שנות לימוד, לא שירת בצבא עקב מעורבות פלילית. כיום הוא לא עובד מחמת מצב בריאותי לקוי ומתקיים מקצבת נכות של המוסד לביטוח לאומי.

הנאשם ציין בפני שירות המבחן, כי הוא חווה ילדות קשה שבין היתר התבטאה במכות ועונשים קשים אותם קיבל מאביו. לדידו, חוסר הדאגה והאכפתיות מצד הוריו וכן היעדרותם מהבית לצורכי פרנסה גרמו לו להתחבר לחברת שוליים וכן למעורבות פלילית אינטנסיבית. 

הנאשם ריצה מספר תקופות מאסר בבית הסוהר. מעיון בגיליון הרישום הפלילי, עולה כי לחובתו 25 הרשעות קודמות מרביתן עבירות רכוש ואלימות.  בבגרותו ריצה 3 תקופות מאסר כאשר האחרונה היא משנת 1982. עוד עולה, כי קיימת הסלמה במעורבותו הפלילית כאשר תחילה ביצע עבריות רכוש בלבד ורק לאחר מכן ביצע עבירות של אלימות, מין וסמים. לצד זאת, צוין כי בשנת 2001 הנאשם נידון לעבודות שירות בגין תקיפת בנו. בשנת 2003 נשפט הוא בפעם האחרונה בגין עבירת אלימות כלפי אשתו והועמד לתקופת מבחן בת  18 חודשים.

אשתו של הנאשם בת 53, עובדת מזה מספר שנים באגף הרווחה של עיריית צפת. הנאשם הדגיש בפני שירות המבחן כי אשתו אינה יודעת שמתנהל הליך פלילי נגדו. כאמור לעיל, בשנת 2001 הגישה אשתו של הנאשם תלונה נגדו בגין אלימות. בשנת 2008 הם נישאו בשנית לאחר שהתגרשו קודם לכן.  

ביחס לעבירה עסקינן, הנאשם ציין כי מדובר בסמים אשר נשכחו בבית מתקופה קודמת של שימוש בהם. לדידו, בעבר השתמש בסמים לצורך הרגעה נוכח לחצים שהופעלו כלפיו מצד אשתו ובנו. הנאשם עוד ציין בפני שירות המבחן, כי הוא מצא בסמים דרך לרגיעה למרות ידיעתו כי המדובר בעבירה על החוק.

עולה מהתסקיר, כי בדיקות שתן אקראיות שבוצעו כבקשתו של הנאשם מיום 11.5.11 ו 15.6.11, הצביעו על ניקיון משרידי סם רחוב.

להתרשמות שירות המבחן, עסקינן בנאשם נוקשה בדעותיו ומחשבותיו. מצד אחד, הביע נזקקות לקשר מכיל ותומך ומצד שני התקשה והתנגד לקשר שכזה. כמו כן, למרות ההסלמה בסוג העבירות שביצע, קיימת לאחרונה התרופפות בביצוע עבירות נוספות.

שירות המבחן ציין כי הנאשם אינו בשל בשלב זה להשתלב בהליך טיפולי הדורש מחויבות לקשר וחשיפה.

לבסוף, הומלץ להטיל על הנאשם ענישה מותנית וקנס כספי זאת בהתחשב הן בבדיקות השתן שהצביעו על ניקיון מסמים והן בהתמעטות מעורבותו הפלילית של הנאשם.

דיון ומסקנה:

על בית המשפט למצוא את נקודת האיזון הנכונה הקיימת בין מגוון שיקולי הענישה השונים. קרי, על בית המשפט לשקול נסיבות מגוונות כאשר חלקן קשורות בעבירות בגינן הורשע הנאשם כגון טיב העבירה ונסיבותיה וחלקן קשור בנסיבותיו של הנאשם-בלשון אחר קשורות בעולמו של הנאשם הכוללות בין היתר, את עברו ועתידו של הנאשם, הרשעותיו הקודמות, סיכויי שיקומו ואת שיקולי ההרתעה הכלליות והאינדיבידואלית. ( ע"פ 344/81 מדינת ישראל נ. סגל ואח' וערעור שכנגד, פ"ד ל"ה (4), 232,324).

ביחס למקרה העומד בפתחנו, הנאשם הורשע במסגרת הסדר טיעון לאחר שהודה בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

לעניין חומרת העבירה נשוא תיק זה,יפים דבריו של כב' השופט חשין במסגרת ע"פ 6029/03, מדינת ישראל נ' גולם שמאי, פ"ד נח(2) 734, בעמ' 738-739:

" נגע הסמים אוכל באוכלוסיה שלנו בכל פה; והחברה הכריזה עליו מלחמת חורמה ומצפה שהעונשים שיגזרו על ידי בתי המשפט בשל עבירות סמים ישתלבו במאבק הכולל להדברת הנגע. עונש הולם למחזיקי סמים שלא לשימוש עצמי קרי: למשולבים במערך ההפצה - מכוון לקבוע בהכרת הכל את החומרה היתירה שאנו מייחסים להפצת הסמים, ולהרתיע עבריינים בכוח מלשלוח ידם בפעילות ההפצה. שתי תכליות מרכזיות אלו ניתן להשיג רק על ידי הטלת עונשים חמורים ."